(שם שם ב')
דריש צהר מלשון צהרים, ושניהם מלשון זהר [בחלוף אות ז' בצ' שהם ממוצא אחד], וע"ע מענין אגדה זו בירושלמי פסחים פ"א ה"א. –
ומה שנראה לו לר' יוחנן לדרוש כן שענין הצהר היו אבנים טובות ולא כפשוטו חלון של זכוכית [כאשר כן הוא באמת דעת חד מ"ד במ"ר כאן], י"ל ע"פ מ"ש במ"ר פ' וירא במ"ש המלאך אל לוט במהפכת סדום אל תבט אחריך, אינך כדאי להנצל וגם לראות במפלתן של רשעים אלא דיך להפקיע את עצמך.
[רמז] כאשר הש"י מאיר פניו לאדם היינו שמאיר בלבו אמיתות הש"י איך הוא באמת מלא כל הארץ כבודו ואפס זולתו כלל. זה הוא כבר נושע בישועה שלימה וכמ"ש האר פניך ונושעה. כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החשך וכאשר נכנס אור בבית הרי החשך מסתלק ממנו.
When the Lord alights His face to man, that is, He illuminates in a person's heart the truths of the Lord, how He truly filled the whole earth with His glory and there is nothing other than Him at all. This is already a complete salvation, and it is written, "Lift your face and be saved." For a little of the light repels much of the darkness, and when light enters the house, the darkness runs from it.